בעברי הרחוק (מאוד רחוק) עסקתי בנקיון חדר מדרגות. הרגשתי כמו בסרט של סינדרלה: "אתם אולי חושבים שאני ליכלוכית, אבל אתם לא קולטים שמתחת לכל הסחבות האלה אני בעצם נסיכה. נסיכה שמסיבות כלכליות עובדת באופן זמני בעבודה לא מתאימה, אבל בשניה שהשעון יכה חצות, אני אפשוט את הסחבות אלבש שחור לבן וגלימה וארוץ עם תעודת עורכת הדין לעבר השקיעה".
נינה מגלה שלא הרבה השתנה מעברה הרחוק
הכל היה ערוך מוכן לסיום מהסרטים. סוף נוסח הוליווד. הנבחרת האנדרדוגית מנצחת, והשחקן הטוב בעולם פורש עטור תהילה כשבאמתחתו הפרס הכי יוקרתי. אבל זידאן בעט… סליחה, נגח בדלי, ובמקום סרט הוליוודי סוחט דמעות קיבלנו סרט אימה (או כמו שאח שלי אמר: "סרט מצרי של שישי אחר הצהריים").
ישי רוזנבאום מאוכזב מתוצאת המונדיאל
מילא שלחברה של הקוסם קוראים אברקדברא אירועים. מילא שלקוסם עצמו קוראים הוקסמן (מישהו אמר גרשון גורשובסקי?). אבל לדומיין, הכוכב האמיתי בסיפור, קוראים כוס-אמקום (הם אייתו הקוסם קום, אבל אני מניח שזו טעות).
שוקי גלילי מלמד את העיתונים כיצד לאיית נכון
לעמליה היה פעם בגן ילד שנרדם רק תוך כדי זה שהוא ממולל תנוך אוזן, כי ככה הוא היה רגיל. בסוף הוא מצא ילד שלא היה אכפת לו להירדם כשהוא מחרמן לו את האוזן.
ורד קל מספרת על ילד עם בעיית שינה
הוא ביקש ממני שהרמה של השאלות תהיה עממית, השתדלתי כמה שיותר להקל ולתת שאלות ברמה שכזו, באחת החוברות הייתה שאלה "מהו מתומן" כשהוא ראה את השאלה הוא אמר לי שזה קשה מדי… אז החלפתי למהו משושה
דודו מנסה לכתוב חוברת ילדים עממית.
המו"ל כתב: "הובטח לי כי הגליונות יגיעו ליעדם בתוך יומיים-שלושה."
משמעותו של משפט זה היא:
א. המו"ל מבטיח שהגליונות יגיעו ליעדם בתוך יומיים-שלושה
ב. נציג רשות הדואר הבטיח למו"ל שהגליונות יגיעו ליעדם בתוך יומיים-שלושה
ג. המו"ל הבטיח לנציג רשות הדואר שהגליונות יגיעו ליעדם בתוך יומיים-שלושה
ד. כל התשובות נכונות
N Y מסנגר על המו"ל של כתב העת חלומות באספמיה
את והילד בגן החיות. פתאום נשמעת שאגה איומה והילד הלא-פחדן שלך נצמד אליך.
את מרימה את מבטך, רואה משהו מרחוק.
לוקחת את הילד על הידיים בתנופה ורצה הכי מהר שאת יכולה:א. לעמדת העזרה הראשונה.
ב. הכי רחוק שאפשר מהכלוב של האריות.
ג. אל קצה הגן שממנו אפשר לראות רכבת משא עוברת, שוצפת וקוצפת. הילד עומד על הגדר בעיניים נוצצות ואת מתנשמת ומגלה עוד כמה אימהות שילדיהן חובבי רכבות רצות אחרייך, ואומרת לעצמך: "אח, השגתי אותן!".
לפעמים אני תוהה מדוע חרדים לא משרתי בצבא. עם כמות כזאת של ראשי תיבות במשפט אחד הם היו משתלבים שם יופי…
רבים וטובים הלכו בדרך קדשו של ניו"ת כקש"ת אדמו"ר הדברי יואל מסאטמאר ואחרי הגה"ק
ואלו לא כל הר"תים ברשומה של אורי ד
ואבטיח! כן, אבטיח!!! הקליפה שלו לפעמים עם כאלה חורים קטנים וגם הגרעינים הלבנים מעצבנים, וכשהוא לא קר הוא לא ממש טעים. מה הוא פרינססה? רק אם שמים אותו במקרר הוא מוכן להיות טעים? וחוץ מזה, בעידן של PDF מי צריך אבטיח?
יובל דרור מתחרפן על טקסטים רדודים
"ביישובים אחרים צוחקים עלינו שהילדים שלנו עומדים בתור למגלשות"
ביישוב מצפה הילה מצרים על כך שהם חננות